|
סניה קרויטור – כנר וירטואוז –מלחין ומפיק מוזיקלי
אחד המוזיקאים המבטיחים ביותר בישראל ובעולם!
סניה נולד במולדובה, אביו הוא אחד המוזיקאים המובילים במוזיקה האתנית באיזור
הבלקן. בגיל 7 התחיל לימודי כינור וקיבל השכלה קלאסית .
מגיל 12 התחיל להופיע כסולן התזמורת הלאומית לפולקלור במולדובה ומחוצה לה.
הטלויזיה המולדבית הפיקה תכנית ספיישל על הכנר הוירטואוז הצעיר.
בגיל צעיר מאוד זכה סניה במקום הראשון בתחרות של מוזיקה קלאסית, כמו כן זכה
במקום ראשון בתחרות בינלאומית לג'אז בצרפת.
האיזור בו גדל סניה התאפיין במגוון תרבויות שבזכותן נחשף לסגנונות וז'אנרים
מוזיקליים שונים: מוזיקה בלקנית, צוענית, אירית טורקית הודית ועוד. זה
עורר בסניה עניין רב בחיפוש אחר הדרך המיוחדת והייחודית שלו.
בשנת 2003 הוזמן להופיע בישראל, החום הפתיחות והאהבה למוזיקה ששררה בארץ
גרמו לו לנטוש הכל ולעשות עליה.
תוך זמן קצר התחבר סניה ליוצרים ומבצעים הבולטים בארצנו: מיקי גבריאלוב,
אחינעם ניני, דוד ד'אור, ריטה,רמי קליינשטיין שרית חדד עמיר בניון
ועוד.
גם הצופים בבית הכירו את סניה, שהתארח פעמים רבות בתכניות טלויזיה מצליחות.
בהרכב קבוע ב"טברנה", "ריח מנטה", אלי יצפאן יאיר לפיד ובתכניות
בערוץ 9. בשנה שעברה נבחר סניה להיות איש השנה בתחום המוזיקה על
ידי ערוץ "ישראל פלוס"
"הכל באחד" הינו אלבום הסולו הראשון של סניה. המוסיקה מנוגנת אך ורק
בכינור אך סניה הצליח ליצור תחושה של תזמורת מאוד עשירה.טכניקות
מיוחדות, וירטואוזיות, המון רגש, שילוב של מנגינות רומנטיות מלטפות מול
הרבה טמפרמנט.
עם הפרוייקט הזה הופיעו סניה ולהקתו בהרבה מקומות בעולם בהצלחה רבה:
איטליה גרמניה, צרפת, בלגיה, לוקסמבורג, רוסיה, פינלנד, שווייץ, ספרד.
וגם: אמריקה,טייוואן, הונג-קונג, סינגפור, דרום אפריקה,
זימבבווה ועוד...
בקיץ האחרון הופיע סניה במוזיאון מטרופוליטן בניו-יורק במופע במעמד
ראש עיריית ניו-יורק מייקל בלומברג. לאחר מכן הוא הופיע באולם הידוע
"סימפוני ספייס" הופעות שזכו לביקורות נלהבות וכתבות מפרגנות מן
התקשורת באמריקה.
"פגניני הישראלי" כינה אותו העיתון
.Daily News
סניה מופיע לעתים קרובות בפסטיבל "Womad"
- הפסטיבל החשוב והגדול בעולם ב"מוסיקת עולם ".
בימים אלה יוצא דיסק חדש של סניה "התחדשות" – בין קלאסי לצועני,
מוסיקת עולם וגרוב אלקטרוני.
בהופעותיו מלווים את סניה נגנים מהטובים בארץ ובעולם, כמו כן אבא אמיל על
האקורדיון... |
